קריאת כיוון - ילדים בלשים

by: כאן חינוכית

Download this transcript

Transcript:

[0.4]
"מה קורה? מי קורא? "תן קריאת כיוון. "מה קורה? מי קורא? "כאן קוראים לשם גיוון. "קוראים לכל הכיוונים "ספרים יפים, ספרים שונים. "ספרים לוקחים אותי הרחק "וכל סיפור הוא מרתק. "קריאת כיוון דבר נבון "אשר נותן לי תיאבון. "קריאת כיוון קוראים בכיף "ורק הספר מתחלף. "מה קורה? מי קורא? "תן קריאת כיוון. "מה קורה? מי קורא? "כאן קוראים לשם גיוון".


[32.28]
מה זה? מה קרה?


[38.76]
מה אתה עושה פה?


[45.88]
מעניין. זה בדיוק מה שאני רוצה לשאול אתכם. אבל זאת המפ... המפ... ששש! מה זה? מה זה? ששש! מה, מה, מה? -זה שום דבר. מה שרונילי רצתה להגיד זה ש... שהמקום הזה הוא המפקדה הסודית שלכם.


[63.92]
ושמכאן אתם מתכננים את פעולות השישייה הסודית שלכם. תגיד, איך אתה יודע את כל זה? היגיון בסיסי, ווטסון ידידי. ווטסון? קוראים לי רועי. -נעים מאוד. ולי רוני. רונילי. -שירה. -עמית. -יעל. -לירן. תגיד לי, איך ידעת שזו המפקדה שלנו כאן? לפני שרועי קטע אותך... כן, רועי. -כן. את התחלת להגיד: "זאת המפ..." חשבתי לעצמי, מה זה יכול להיות? מפ... מפלגה? לא. אתם קצת קטנים מדי. מה שהסגיר אתכם באמת היה ה"ששש". ה"ששש"? כן, ה"ששש", הסודיות. מיד הבנתי שאני עומד בפני חבורה סודית שעוסקת בפענוח תעלומות מסובכות. אבל איך ידעת שאנחנו השישייה הסודית? זה היה מאוד פשוט. ספרתי אתכם.


[120.08]
ואחרי מי או מה אתם בולשים, אם מותר לשאול? מסתובב לו איזה טיפוס חשוד בשכונה. -כן, כן. למה אתם מתכוונים כשאתם אומרים "חשוד"? אם היית רואה אותו, היית מבין. -אני מבין. היו לו קרניים. לא, אבל שפם. -שפם? מאוד חשוד. והבגדים שלו כל כך משונים. -כן, חליפה מוזרה וכובע מצחייה. חליפה, מצחייה, שפם.


[146.08]
נשמע לי כמו דמות מאיזה ספר. ספר? -כן, ספר שמתרחש בזמן אחר, במקום אחר. לפי הבגדים, יכול להיות אפילו קונדוקטור. מה? מה זה? -קונדוקטור? מבקר כרטיסים בחשמלית או ברכבת. תגיד, איך אתה יודע את כל זה? כמו שכבר אמרתי לך, היגיון פשוט, ווטסון ידידי. למה אתה כל הזמן קורא לנו ווטסון? -סליחה. חשבתי שבתור בלשים מנוסים אתם בוודאי שמעתם על הבלש הגדול ביותר בהיסטוריה, שרלוק הולמס. לא אני, כן? אנחנו לא כל כך מנוסים. אבל מי זה בכלל ההולמס הזה? מי זה בכלל ההולמס הזה?


[191.92]
אני מקווה שאני אמצא כאן משהו. אני אראה לכם.


[196.36]
הנה. שרלוק הולמס... -ספר. -כן, ספר, ספר. ספר שנקרא "כלבם של בני בסקרויל". שרלוק הולמס הוא דמות ספרותית שהמציא הסופר האנגלי המפורסם קונן-דויל. הבלש האנגלי עם הכובע, המקטרת והמעיל. הספר הזה, "כלבם של בני בסקרויל", מספר את אחד הסיפורים בהם שותף הולמס. תעלומת רצח מסתורית מסתובבת ומאיימת מאות שנים על בני משפחת בסקרויל. קולות שמגיעים מכיוון הביצה גורמים לאנשים לחשוב שהמפתח לתעלומה נעוץ בין שיניו של... כלב. כלב.


[236.92]
ואו. -איזה פחד. כן, כן, אבל מה עם החשוד שלנו? -זה לא הוא. זה הוא. -זה לא הוא. -תנו לי לטפל. -תנו לו לטפל. אז אחרי שחשפת אותנו בצורה כל כך מבריקה, תרשה לי לספר לך כמה דברים על עצמך. כמה דברים עליי? כמו, למשל? -שאתה עומד לפתוח כאן חנות ספרים. שמע, אני נרגש ונפעם. אמור לי, ידידי הצעיר, כיצד הגעת למסקנה כה מזהירה? מה הבעיה? כל החנות מלאה ספרים. נכון, אבל אני גם יודע שהאדם שינהל את החנות יהיה לא אחר מאשר רוני, הגר ברחוב יהודה המכבי 37. איך הוא יודע את זה? -מנין לך? מאיפה אתה יודע את זה, רועי?


[486.96]
זה היה על הארץ. תעודת הזהות שלי, מה? היא כנראה נפלה תוך כדי העמסת ספרים. לא רע. היגיון בסיסי, ווטסון ידידי. -כן, כן, כן. בתור התחלה, כמובן. אם תמשיכו ככה, אולי בסוף תצליחו לגלות את החשוד שלכם, זה עם הכובע המצחיק והשפם. הקונדוקטור.


[513.04]
ואם ממש תהיו טובים, אולי בכלל תגיעו לרמתו של בלומקויסט. בלומ-מה? -בלומקויסט, שהוא ילד ממש כמוכם, אבל בלש כמו שרלוק הולמס. או, אם תרצו, הולמס הצעיר שהמציאה הסופרת השבדית המפורסמת אסטריד לינדגרן. גם בלומקויסט, כמו שאר בלשי הספרות, מגלה חשוד מסתורי בעל מזימות שליליות ומצליח בסופו של דבר, בעזרת הרבה אומץ לב, חוכמה ועזרה מידידיו, להביא לסוף המוצלח ולניצחון הטוב על הרע.


[550.48]
הכול התחיל כשהגיע לכאן דודה של אווה-לוטה, אינר. עד אז חשבתי שהקיץ יעבור ושום דבר מסתורי לא יקרה בעיירה השלווה שלנו. אבל דוד אינר שינה את העניינים מקצה אל קצה. גיליתי בו כמה דברים חשודים ביותר, שרשמתי אותם מיד בפנקסי כמו בלש מנוסה. לאנדרש ולאווה-לוטה לא היה, כמובן, כל מושג על פעילותי הנסתרת. אבל מה בקשר להופעה? לא די במוזיקה ודגלים. צריך עוד משהו. אני יכולה לרכוב על סוס הלחם שלנו. זה יהיה נפלא, לא?


[588.84]
הפרשית הלהטוטנית אווה שרלו. אני הולך לנגרייה להביא קצת נסורת בשביל לפזר בזירה.


[600.28]
תראו מי הגיע.


[608.92]
מה אתם עושים? -קרקס. -קרקס? אולי אפשר לקבל איזה תפקיד? -לא, לא. אני יודע ללכת על הידיים. תראו.


[625.72]
אולי בכל זאת?


[637.24]
ובכן, קלה, לא היית אומר שמתייחסים אליי פה קצת קשה מדי? הי, מי רץ בשבילי עם המכתב הזה לדואר? אני.


[652.48]
כמו צופה, אה? תמיד נכון.


[657.0]
דוד אינר הוא אדם מסתורי, ועל אנשים מסתוריים צריך להשגיח. כך גם על ההתכתבויות שלהם. "לולה הלברג, שטוקהולם. דואר שמור". מעניין. למה הוא לא כתב את הכתובת המדויקת שלה? החלטתי להוסיף מיד הערה ברשימת הדברים החשודים של הדוד אינר. "מתכתב עם העלמה לולה הלברג, שטוקהולם, "ומחזיק מפתח גנבים בכיסו".


[701.12]
באותו לילה החלטתי לחזור למרתף הטירה שבו היינו אתמול בבוקר עם הדוד אינר. אבל משהו בתוכי אמר לי שאמצא שם משהו שיעזור לי בחקירה.


[717.04]
מוזר, רק אתמול כתבנו, אני, אנדרש ואווה-לוטה, את השמות שלנו על הקיר, והיום בא מישהו והעביר עליהם קווים עבים. מי זה יכול להיות? אה, דוד אינר! אבל בשביל מה יקום לו אדם באמצע הלילה ויטריח את עצמו לטירה רק כדי למחוק שמות של שלושה ילדים? מוזר. רגע, מה זה שם?


[775.88]
דבר אחד ידעתי: אם נמצא סוף סוף אדם מסתורי, צריך שיהיו בידיך טביעות האצבעות שלו.


[795.04]
החלטתי להשיג, ויהי מה, את טביעת אצבעו של הדוד אינר.


[802.4]
ידיים למעלה. בוא הנה. אלוהים, שמור עליי, שאני קטן. לכל הרוחות, זה אתה. מה אתה עושה כאן באמצע הלילה? מה אני עושה כאן? שוב התחלתי לשוטט? זהו. חלמתי, הדוד אינר, ומצאתי את עצמי פה. אני באמת מצטער אם הפרעתי לך. כל זה מרוב רעיונות בילוש שיש לך בראש, קלה. ועכשיו קדימה. בקש מאימא שתיתן לך קצת ברום לפני השינה. זה יעזור לך.


[927.52]
מקצוע מסוכן מקצוע בלש. כן, ואנשים חושבים שזו עבודה שגרתית. אלוהים, איזה פחד. אבל את הטביעות השגתי. כן, זה מה שחשוב.


[946.48]
החלטתי להוסיף מיד פרט חשוד נוסף על הדוד אינר. "בעל אקדח, ישן איתו מתחת לכר".


[963.44]
עכשיו יכולתי להירדם בשקט. ידעתי שהחקירה שלי עלתה על הדרך הנכונה. אוי, גם לנו יש חשוד! הוא בטח מסתובב לו בחוץ בזמן שאנחנו פה, מתעסקים בספרים. אבל איפה הוא? בפעם האחרונה שראינו אותו הוא נכנס לחנות הזאת. אתה בטוח שלא ראית אותו? -אני? אני? אתם יודעים מה? אם כבר אתם שואלים, אז אני אגיד לכם את האמת. באמת נדמה לי שהבוקר ראיתי כאן איזשהו קונדוקטור מסתובב. כן, כן. עכשיו אתה מספר לנו? -מה אני יכול לעשות? המוח שלי כנראה בבנק. -מה? -מה? הייתי זקוק לכסף, אז הפקדתי אותו בתור עירבון, טוב? מה השטות הזאת? -נכון שזאת שטות איומה? ואת כל השטויות האלה היה צריך אמיל החביב לשמוע מפיו של מר גרונדייס. אני מנחשת שגם הוא איזו דמות מאיזה ספר. ואת צודקת מאוד. וגם הפעם מדובר בילדים בלשים ובספר "אמיל והבלשים" מאת אריך קסטנר. וגם לאמיל יש איזה ד"ר ווטסון, כמו להולמס? לא, לא, לא. לאמיל יש את החברים שלו, בדיוק כמוכם. בכלל, בספרי הבלשים זה מאוד נהוג שאנחנו מוצאים חבורת בלשים שביחד פותרת את התעלומה. אני רק לא מבין, מה הקשר בין "אמיל והבלשים" לקונדוקטור המסתורי שלנו? דווקא במקרה הזה יש קשר. תשמעו, אני מוכרח לצאת לכמה רגעים. אני אשאיר לכם כאן את הספר, ואני מציע שתעיינו בו בינתיים, בסדר? אני אחזור בעוד כמה דקות, טוב?


[1066.36]
הרכבת לברלין יוצאת מרציף מספר אחת. אל תשכח, אמיל, אתה מגיע לברלין בדיוק בשעה 06:17. אתה יורד בתחנת פרידריך. פרידריך. לא בגן החיות ולא בשום מקום אחר, הבנת? -בסדר, בסדר. ואל תתחצף לאנשים אחרים, כמו שאתה עושה לפעמים לאימא שלך.


[1094.08]
אל תאבד את הכסף. ואת אל תעבדי קשה ואל תהיי לי חולה פתאום, שמעת? -כן. אחרת אני אקח מטוס ואחזור הביתה.


[1106.08]
שלום לכולכם. אולי יש איזה מקום קטן בשבילי?


[1120.84]
איפה מוצאים היום ילדים כל כך מנומסים?


[1137.4]
אפשר להציע לך קצת שוקולד? תודה. -בבקשה.


[1152.16]
עם מי יש לי הכבוד? אמיל טישביין. -נעים מאוד. גרונדייס.


[1160.12]
ולאן זה, אמיל? -לברלין. פעם ראשונה? -כן. מחכות לך שם הפתעות מדהימות. אתה יודע, יש שם בניינים כל כך גבוהים, שצריך לקשור להם את הגגות כדי שלא יעופו לשמים. ואם אדם צריך כסף, מה הוא עושה? הולך לבנק ומפקיד את המוח שלו ומקבל אלף מארק. אבל אדם יכול לחיות בלי מוח רק יומיים, לכן הוא חוזר לבנק, ותמורת 200 מארק הוא מקבל את המוח שלו בחזרה. נראה לי שגם המוח שלך נמצא עכשיו בתוך הבנק. תתבייש לך! בן אדם מבוגר כמוך מבלבל את המוח לילד תמים.


[1200.56]
כרטיסים, בבקשה.


[1209.04]
מה אתה רוצה? מי אתה? -רואים שאתה לא מכאן, אחרת לא היית שואל שאלות טיפשיות כאלה. אני עוקב אחרי גנב. -גנב?! -ששש! גנב? ברצינות? איפה? שם, על המרפסת. זה עם המגבעת.


[1399.8]
הוא גנב ממני 140 מארק ברכבת כשישנתי. אז מה אתה הולך לעשות? -לא יודע. שמע, קוראים לי גוסטב, והעסק הזה עם הגנב מאוד מוצא חן בעיניי. זאת אומרת, אשמח לעזור לך, אם אין לך התנגדות. -להפך. טוב, אז מה עושים? אולי נגייס לעניין כמה מהחברים שלך? תוך עשר דקות אני כאן עם החבר'ה. להתראות.


[1425.68]
נו, פרופסור, מה אנחנו עושים? -שקט, שקט. כדי לתפוס את הגנב אנחנו צריכים לתכנן כל פרט. קודם כול, צריך בסיס עם טלפון. למי יש כאן טלפון בבית? דינסטג, אתה תהיה המרכזן שלנו. נצטרך גם חוליית קישור וכיתת מילואים. אולי יש למישהו מכשיר גילוי טביעות אצבעות? איזה שטויות! אתה חושב שאתה בתוך סרט בלשים? צריך פשוט מאוד למצוא את הגנב ובהזדמנות הנכונה לגלח ממנו את הכסף, זה הכול. צריכים להכריח את הגנב להחזיר לנו את הכסף. לגנוב ממנו זה יהיה אידיוטי. צריך לפחות אקדח. -כן, אקדח. -לא. בוא נתערב שלו יש אקדח. -מוכרחים לקחת סיכון. מי שמפחד שילך לישון. רגע, רגע, רגע. אתה רוצה להגיד לי שאני פחדן? די, די, די. שבו בשקט. מה קורה לכם כאן? אתם מתנהגים ממש כמו ילדים. זהו. הכול מתוכנן, ואנחנו מתחילים בפעולה. אני מצפה מהבלשים לנהוג בשיקול דעת. תוכיחו שאתם בחורים לעניין. יש שאלות? הכול ברור? הסיסמה: אמיל. -הסיסמה: אמיל.


[1503.96]
הסיסמה: אמיל. -הסיסמה: אמיל.


[1508.96]
כרטיסים לביקורת, בבקשה, מכולם. -זה הוא! רוני הוא הקונדוקטור מהסרט. -נכון מאוד. כרטיסים, בבקשה. ואני כבר חשבתי שעלינו על חשוד אמיתי. לא נורא, רונילי.


[1527.76]
בפעם הבאה תמצאו בוודאי חשוד אמיתי. יהיו לכם הרבה הרפתקאות, לא צריך לדאוג. רק רגע, ומה עם השישייה הסודית? הרי הקמנו אותה כדי למצוא חשודים ולפתור תעלומות, לא? כן, רק שבינתיים קרו כל מיני דברים. "כלבם של בני בסקרויל". -"אלוף הבלשים בלומקויסט". "אמיל והבלשים". -כן, כן. כן, והמפקדה שלנו הפכה לחנות ספרים, והחשוד שלנו... טוב, אני לא צריכה לספר לך מה איתו. חבר'ה, חבר'ה, לפי דעתי צריכה השישייה הסודית להודיע על הקפאת פעילות עד למציאת חשודים חדשים. ומה נעשה עד אז? -מה תעשו עד אז? דווקא יש לי רעיון. -רעיון? תפוס. הי, מה קורה? -מי קורא? יש קריאת כיוון. תעזרו לי קצת לסדר את החנות? -כן. תתלי את זה על הדלת. וזה, רונילי, שימי שם על השולחן.


[1582.92]
תכתוב: מורן פרידמן ייעוץ לשון לכתוביות: מיה בסטר קינן



Description:
More from this creator:
התכנית עוסקת בז'אנר הספרותי של ילדים - בלשים, ומציגה את הספרים: "אמיל והבלשים" מאת אריך קסטנר; "בלומקוויסט אלוף הבלשים" מאת אסטרוד לינדגרן; ספר אחד הוקדש לגדול הבלשים הספרותיים - שרלוק הולמס: "כלבם של בני בסקרוויל" מאת ארתור קונן-דויל (קטע זה נלקח מתוך סרט של ה-.B.B.C).
Disclaimer:
TranscriptionTube is a participant in the Amazon Services LLC Associates Program, an affiliate advertising program designed to provide a means for sites to earn advertising fees by advertising and linking to amazon.com
Contact:
You may contact the administrative operations team of TranscriptionTube with any inquiries here: Contact
Policy:
You may read and review our privacy policy and terms of conditions here: Policy